דיימלר פיינששל סרויסס ישראל בע"מ נ' שבתאי ואח'

פסק דין

התובעת הינה חברה להשכרת רכבים. אחד מרכביה ניזוק עת שנפגע, כפי טענתה, מרכב שבו נהג הנתבע 1 (להלן "התאונה"). הנתבעת 2 היא המבטחת של רכבו של הנתבע 1. מכאן התביעה.

מטעם התובעת העיד נהג רכב התובעת לגבי אופן קרות התאונה. לטענתו החנה את רכב התובעת בניצב למדרכה שאבני השפה שלה צבועים בכחול ולבן, במקום מסומן המיועד לחניה. לאחר שיצא מהרכב הגיע למקום הנתבע 1 ברכבו, ונכנס לחניה שמקבילה למקום שבו חנה רכב התובעת. נהג רכב התובעת העיד ששמע רעש של מכה אך עמד בזווית מסוימת שלא היה יכול לראות את הפגיעה הישירה ברכב. כמו כן, העיד כי מדובר ברכב של החברה שבה עבד ובדרך כלל לא היה נוסע על רכב זה ולכן לא היה יכול לדעת באם היתה פגיעה קודמת ברכב בעבר (פרוט' עמ' 1 ש' 20 – 24, עמ' 2 ש' 18 – 19, 23 – 25). מטעם התובעת הוגשה ההודעה על אופן קרות התאונה כפי שנמסרה לחברה שביטחה את רכב התובעת (ת/1), וכן הוגשו תמונות רכב התובעת לאחר התאונה (ת/2), ואשר לפיהן רכב התובעת ניזוק בקצה השמאלי של הפגוש האחורי.

מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1. בטופס ההודעה מטעם הנתבע 1 לנתבעת 2 על אירוע התאונה, ואשר צורף לכתב ההגנה, נרשמו הדברים הבאים :

"בכניסה לחניה בכתובת הנ"ל היתה נגיעה קלה ברכב שחנה מימין. יצאתי לבדוק מה קרה? ברכב שלי שהוא לבן מטופח לא היו שום סימנים. לעומת זאת ברכב מימין, היו מלא חבטות, לחיצות בפגוש האחורי, כולן ישנות, בוודאי לא על ידי."

בעדותו בבית המשפט חזר על עיקרי הדברים הנ"ל ואישר שהיתה "נגיעה" ברכב התובעת אך עמד על כך שלא היתה "פגיעה" (כלשונו) (פרוט' עמ' 3 ש' 15 – 19, עמ' 4 ש' 5 – 14).

במילים אחרות, הנתבע 1 מאשר את מיקום שני הרכבים בעת קרות התאונה, וכן את העובדה שרכב התובעת עמד בחניה מותרת וכי רכבו נכנס אחריו לחניה הנמצאת במקביל לה. האשם במקרה זה רובץ לפתחו של הנתבע 1. השאלה הנותרת היא באם "הנגיעה" (כלשונו של הנתבע 1) גרמה לנזק שברכב התובעת כפי שהוא מופיע בתמונות (ת/2).

בהתחשב באופן קרות התאונה, מיקום וטיב הפגיעה ברכב התובעת, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את התביעה. הפגיעה בקצה השמאלי של הפגוש האחורי מתיישבת עם אופן תיאור התאונה על ידי שני הנהגים. כמו כן, גם אם מדובר "בנגיעה" הרי שעומק השקע שנוצר בפגוש רכב התובעת יכול בהחלט להתיישב עם רכב שניסה להיכנס לחניה ונצמד יתר על המידה לרכב התובעת.

אשר על כן, הנתבעים 1 ו- 2, ישלמו לתובעת באמצעות הנתבעת 2 , את הסכומים הבאים :

א.1,900 ₪ עבור הנזקים לפי חוות דעת שמאי ;

ב.1,025 ₪ עבור ירידת ערך של רכב התובעת לפי חוות דעת שמאי ;

ג.500 ₪ עבור דמי השמאות

ד.300 ₪ עבור ימי ההשבתה

ה.כל הסכומים שפורטו לעיל יישאו הפרשי הצמדה מיום 5.10.10, מועד עריכת חוות דעת שמאי, ועד היום.

ו.347 ₪ אגרת בית משפט

ז.300 ₪ שכר העד מטעם התובעת

ח.1200 ₪ שכר טרחת עורך דין

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים .

ניתן היום, ח' אב תשע"א, 08 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.